אם אתחיל לרשום כאן את כל הרזומה של ד״ר יעקב גרינשפיין לא ישאר לי כאן מקום לפוסט, אז אספר על משהו אחד שלקחתי מהפרק. אנחנו אוהבים לבקר ממשקים ולהגיד האם הממשק טוב או לא טוב בהרבה מאד דרכים, אבל מה באמת הופך ממשק לממשק טוב וההפך? התחברתי להגדרה של ד״ר יעקב בנושא. לדעתו, אין באמת ממשק טוב או רע אלא יש ממשק שיוזר מסוגל או לא מסוגל להתמודד איתו. כלמור, הפער בין מה אני מסוגל לעשות כיוזר לבין מה שנדרש ממני לעשות באותו זמן זה בעצם מה שהופך את הממשק לטוב. לדוגמא, אם אני כרגע בנהיגה ורוצה לנווט דרך הטלפון (אני ממש משתדלת לא לגעת בטלפון, אבל 😬), כנראה שמה שיהפוך את הממשק לטוב יהיה שונה ממה שיהפוך מערכת מורכבת לטובה. כי סביבת העבודה שלי משתנה, רמת ההשכלה של היוזרים ועוד ועוד... מוזמנים להאזין לכל הפרק: